מערכת הבחירות הנוכחית העלתה את השיח החברתי והפריפריאלי לראש סדר היום. נראה כי הקדנציה הבאה עשויה להיות נקודת מפנה חברתית משמעותית בתולדות מדינת ישראל. ״מסמך עשר הנקודות״, שחובר על ידי פעילות ופעילים מזרחיים, מבקש, מעבר לסיסמאות הקמפיינים ולשריוני הייצוג, לשים על השולחן את הבעיות הקונקרטיות הדורשות טיפול פוליטי מיידי.

אנו קוראים לאזרחי המדינה להביע את תמיכתם ולחתום על מסמך זה, אנו קוראות למתמודדים ולמתמודדות בבחירות הקרובות - מכל רשימה או מפלגה - להצהיר כי יפעלו בנושאים המפורטים במסמך למען חברה צודקת ומתוקנת יותר.

 

1. חינוך

מתן תקציבי חינוך על פי מדדי טיפוח וכן תקצוב דיפרנציאלי על פי מדדים סוציו-אקונומיים בפריפריה ובמרכז; הרחבת החינוך העיוני בפריפריה ושימת דגש על תעודת בגרות איכותית; קביעת יעדים ריאליים לקידום ההשכלה הגבוהה בפריפריה וצמצום משמעותי במספר בתי הספר המקצועיים.

הטמעת התרבות וההיסטוריה של קהילות יהודיות שונות, ובפרט של קהילות יהדות המזרח, במערכי השיעור בהיסטוריה, ספרות, אזרחות, מורשת ישראל ותרבות ישראל, ובתוך כך התייחסות משמעותית לתרומת המזרחים למפעל המדינה; הנכחת העושר התרבותי של יהדות המזרח והתייחסות לעוולות שנעשו למזרחים (כדוגמת חטיפת ילדי תימן, בלקן והמזרח, ופרשת ילדי הגזזת).

 

 2. דיור וקרקעות

דיור ציבורי: יישום חוק הדיור הציבורי במלואו, לרבות תחזוקת הדירות הקיימות והגדלה משמעותית

של מכסת הדירות, תוך פיזורן ברחבי הערים בארץ. 

רפורמת הקרקעות: שינוי שטחי השיפוט בפריפריה כך שתהיה חלוקה הוגנת ויחסית של קרקעות בין       המועצות האזוריות לעיירות הפיתוח, ובכך להביא לחלוקה שוויונית של תשלומי הארנונה  מעסקים         ומאזורי תעשיה.

 דיור כללי: הגדלת היצע הדירות והוזלת מחירי הדיור כחלק ממהלך כללי להוזלת יוקר המחיה בישראל.

 

 3. פערים חברתיים

 צמצום פערים: יצירת תכנית לאומית לצמצום הפערים החברתיים והכלכליים על בסיס אתני ועדתי,        באמצעות גיבוש ואימוץ מדיניות המוכוונת לצרכים השונים של קבוצות שונות בחברה. מדידת הפערים הקיימים מנקודת מבט אתנית ועדתית, בין היתר, באמצעות הכנסת סעיף ״מוצא״ סב ברישום האוכלוסין.

 עוני: מתוך הבנה כי עוני היא תופעה רב מימדית, יש לגבש תכנית בין-משרדית למאבק בעוני בישראל.      עד שתכנית זו תצא מהכוח אל הפועל, יש לראות בעוני כמצב חירום יום-יומי הדורש שיינקטו צעדים      המספקים מענה מיידי למצבם של עניים בישראל, בדגש על בטחון תזונתי, חינוך ובריאות.

 4. רווחה 

חיזוק מערך התמיכה באוכלוסיות הנסמכות על סיוע המדינה. ובתוך כך: חיזוק השירותים החברתיים המיועדים לנוער בסיכון, בעלי/ות נכויות פיזיות, נפשיות ושכליות, נפגעי/ות סמים, נפגעי/ות אלימות במשפחה, נמצאים/ות בזנות, קשישים/ות. תוך שימת דגש על טובת האזרח/ית מקבל/ת השירות ומתן מענה מיטבי לצרכיו/ה.

 5. תרבות

בחינה של תקציבי התרבות והקצאה שוויונית למוסדות, גופים ופרטים שעוסקים בתרבות הקהילות השונות בישראל על פי חלקן באוכלוסיה, ובכלל זה: מוסדות תרבות, מוזיאונים, אתרי תרבות, תזמורות, להקות מחול, יוצרים ואמנים, סופרים, חוקרים ומשוררים.

 

6. כליאה ומשפט פלילי  

רפורמה במערכת המשפט הפלילי, ובתוך כך, נקיטת צעדים משמעותיים למניעת הרשעת חפים מפשע והשמת דגש על שיקום האסיר ומשפחתו והעדפת חלופות למאסר.

 

7. נשים

קידום שוויון הזדמנויות מגדרי בחינוך ובתעסוקה, תוך יצירת התאמות תרבותיות וחברתיות לנשים המגיעות מרקעים שונים.

צמצום אפליות מבניות בשוק העבודה, ובתוך כך צמצום פערי השכר בין נשים וגברים, והתאמת שוק העבודה כך שיאפשר איזון מיטבי בין פעילות במרחב הציבורי והפרטי.

הכרה בחשיבות הכלכלית שיש לפעילותן של נשים בתחום הפרט, ובתוך כך, תגמול נאות של נשים על עבודתן במשק הבית.

שיפור מעמדן של נשים בתחומי האישות, ומאבק בסקסיזם, הטרדות מיניות ותקיפות מיניות, על ידי קמפיינים ציבורים, חינוך, כלים משפטיים וכדומה.

 

8. בריאות

נקיטת צעדים משמעותיים לחיזוק הרפואה הציבורית ומיגור אי השיוויון במערכת הבריאות, ובכללם שיפור שירותי הרפואה בפריפריה, מניעת הרחבת השר״פ ומציאת חלופות לביטוחים המשלימים.

 

9. מיעוטים

קידום ייצוגם של קבוצות מיעוט לעמדות מפתח ציבוריות בחברה הישראלית, מתוך הבנה כי יש בכוחו של ייצוג זה להשפיע על המבנים החברתיים המייצרים הגבלות אלו מלכתחילה. במסגרת פעילות זו ייכללו האוניברסיטאות, בתי המשפט, פרקליטות המדינה ובתי החולים.

 

10. ייצוג ונראות

מאבק באפליה על בסיס עדתי ואתני, על מופעיה השונים, כגון: תרבות פופולארית (תכניות טלוויזיה, פרסומות וכיוצ"ב), מקומות בילוי, נציגי שירות המדינה, באקדמיה ובמקומות עבודה בכלל, זאת באמצעות חינוך, הדרכה והעלאת מודעות ומתן זכות תביעה אזרחית לנפגעים מאפליה קבוצתית.